אבחון פסיכולוגי

מלבד פסיכותרפיה, הכובע השני של הפסיכולוגים הוא אבחון. האבחונים המוכרים ביותר בתחומנו הם הפסיכו-דיאגנוסטי, פסיכולוגי, פסיכו-דידקטי, והדידקטי, ולמרות שנשמעים דומה יש ביניהם הבדל משמעותי.

מה שדומה ביניהם הוא החלק ה״פסיכו״, הנפשי, שהמטרה שלו היא לבחון חלקים נפשיים מסוימים – כמו למשל מה מעסיק אותנו, איך אנחנו מרגישים כלפי דמויות משמעותיות ועוד. זאת באמצעות מבחנים יעודיים.

אז במה הם שונים? 

האבחון הפסיכו-דיאגנוסטי מבצע בחינה מורחבת ומעמיקה יותר של חלקים נוספים בנפש ובחשיבה שלנו. האבחון לא מתאים לגילוי לקויות למידה הקשורות לבית ספר והאקדמיה, אבל כן בכוחו לגלות קשיים קוגניטיביים שעלולים להשפיע על התפקוד, ובאם עולים נשלח לבירור מעמיק יותר באבחון נוסף. האבחון הפסיכו-דיאגנוסטי מתאים לבירור התאמה נפשית למסגרות מסוימת (כמו עבודה) או לבחון יכולת וכשירות נפשית (כמו התאמה הורית לאימוץ).  האבחון מורכב מכמה כלים שונים: ריאיון קליני, שאלונים, מבחני אינטיליגנציה, ומבחנים השלכתיים (כמו רורשאך)- מהם ניתן לקבל תמונה מקיפה על האדם ונפשו. את האבחון הפסיכו-דיגאנוסטי מבצעים פסיכולוגים קליניים.

האבחון הפסיכו-דידקטי, נובע מהמילה פסיכו ודידקטי (דידקטיקה – תורת ההוראה). האבחון בודק לעומק את אותן יכולות דידקטיות (הקשורות ללימודים), וממנו ניתן לחלץ המלצות והתאמות לימודיות במידת הצורך. באמצעות האבחון ניתן לגלות סימנים ברורים להפרעות בלמידה (כמו דיסלקציה), אולם עבור הפרעת קשב לא ניתן לתת לקבל אבחנה פורמאלית, אותה יכולים ויכולות לתת בלבד רופאים.ות ייעודיים לכך (נוירולוגיה, פסיכיאטריה ומשפחה עם הכשרה נוספת), ובמידת הצורך לתת מרשם. את האבחון הפסיכו-דידקטי מבצעות פסיכולוגיות חינוכיות או אחרות עם הכשרה מתאימה.

אבחון פסיכולוגי הוא אבחון פשוט יותר משני האבחונים שהזכרתי, האבחון מורכב מבטרייה הכוללת ריאיון קליני, שאלונים, מבחן אינטיליגנציה ומבחנים השלכתיים. בדומה לאבחון הפסיכו-דיאגנוסטי, האבחון הפסיכולוגי שם דגש על החלק הקוגניטיבי, אך ההבדל נעוץ בעומק בו נחקר החלק הרגשי, הן מבחינת כמות הכלים ההשלכתיים אותם תעביר הפסיכולוגית או באופן בו תעמיק את הניתוח הרגשי. פסיכולוגים מהכשרות שונות יכולים להעביר אבחון פסיכולוגי, אך פסיכולוגים בלבד. 

לבסוף, אבחון דידקטי נועד לחקור את היכולות הדידקטיות, באותו האופן בו האבחון הפסיכו-דידקטי נערך, באמצעותו ניתן לקבל הקלות עבור בחינות באקדמיה (ולא עבור בית הספר, בו נדרש גם חלק רגשי). את האבחון הדידקטי רשאיות לעשות אלו עם ההכשרה הייעודית לכך. עם זאת, אבחון זה מתבצע ללא החלק הפסיכולוגי, הרגשי, אשר רק פסיכולוג זכאי לבצעו, ולכן ניתן לפצל בין המאבחנים. 

איזה אבחון עשוי להיות קביל לוועדת אפיון וזכאות? כל האבחונים, למעט האבחון הדידקטי, קבילים לוועדה, ההבדל הוא בשאלה האבחונית, מה מעניין אותנו לבדוק. אבחון יהיה קביל עבור וועדה רק אם יכלול גם חלק רגשי. 

האם צריך להתכונן לאבחון כזה? לא, ממש לא (וגם אין ממש אפשרות). האבחון מטרתו היא להראות תמונת מצב, צילום, של חלקים בנפש – לא היינו רוצות ורוצים להראות תמונה שקרית, שבסופו של דבר עלולה לפגוע בנו.

האם המבחנים האלה אמינים? כמה הם משקפים את המציאות? כמו ברפואה הרגילה, אבחנות הן לא תמיד 100%, ובטח שמדובר בנפש. עם זאת, עולם הפסיכולוגיה תמיד מנסה לשכלל את עצמו וכך מתפתחים כלים חדשים מתוקפים (שאכן בודקים את מה שצריך לבדוק) ומהימנים (שהציונים המתקבלים בהם עקביים) יותר כל הזמן.

איך לבחור מאבחן? כמו שבוחרים מטפל.ת – המלצות או קריאה באינטרנט. אבחון הוא תהליך יקר, מייגע, ואורך זמן רב (ועוד אומר את זה הצד שבוחן), לכן מוטב שהבחירה במאבחנת תהיה הטובה ביותר עבורכם.

אני רוצה לעשות אבחון לבת שלי, אבל אני מפחד שהיא עלולה לחשוב שמשהו לא תקין והביטחון שלה יפגע. מה לעשות? אם אנחנו רוצים או קיבלנו המלצה לשלוח את הילדים שלנו לאבחון כנראה שבאמת משהו לא תקין ודורש בירור מעמיק יותר, ולא רק שזה לא יוריד את הביטחון אלא זה עשוי להעלות אותו, למה? האבחון הוא הזדמנות ליצור חוויה של מובנות, שיש לי קושי שיש גם לילדים אחרים, אני לא לבד בעולם. קחו בחשבון שכנראה שהילדים שלכם כבר יודעים שקשה להם. בנוסף, במקום שהילד ימשיך לחוות כישלונות, המלצות מהאבחון ויישומן יכולים להיטיב במיוחד עם תפקודו ורווחתו של הילד. 

יש לך שאלות נוספות? אני מזמין אותך להתייעץ איתי